הגהות הב"ח על רי"ף בבא קמא י״א

« הגהות הב"ח על רי"ף בבא קמא י׳ ע״ב הגהות הב"ח על רי"ף בבא קמא י״ב ע״א »

1 ואסקא רבא אם תמצא לומר המשסה כלבו של חבירו בחבירו חייב בעל הכלב שיסהו בעצמו פטור מ"ט כל המשנה ובא אחר ושינה בו פטור אמר ליה רב פפא הכי אמרינן משמיה דריש לקיש שתי פרות ברשות הרבים אחת רבוצה ואחת מהלכת בעטה מהלכת ברבוצה פטורה רבוצה במהלכת חייבת א"ל אי משום הא לא תסייען אנן בההיא חיובא מחייבנא דאמר לה כי אית לך רשותא לסגויי עלי לבעוטי בי לית לך רשותא וכן הלכה:

2 מתני' שור המזיק ברשות הניזק כיצד נגח נגף נשך רבץ בעט ברה"ר משלם חצי נזק ברשות הניזק רבי טרפון אומר נזק שלם וחכמים אומרים ח"נ:

3 גמ' דף כו. איבעיא להו רגל שדרסה על גבי תינוק בחצר הניזק מהו שתשלם את הכופר מי אמרינן מידי דהוה אקרן קרן לאו כגון דעבר תרי ותלתא זימנא אורחה הוא ומשלמת כופר הכא נמי לא שנא או דלמא קרן כוונתה להזיק האי אין כוונתה להזיק ואסיקנא דאיכא כופר ברגל ש"מ:

4 מתני' אדם מועד לעולם בין שוגג בין מזיד בין ער בין ישן סימא את עין חבירו ושבר את הכלים משלם נ"ש:

5 גמ' ירושלמי אמר רבי יצחק מתני' כשהיו שניהם ישנים אבל אם היה אחד מהן ישן ובא חברו וישן אצלו זה שבא לישן אצלו הוא המועד:

6 קתני סימא את עין חבירו דומיא דשבר את הכלים מה התם נזק אין ארבעה דברים לא אף האי נמי נזק אין ד' דברים לא:

7 אדם מועד לעולם מנלן דף כו: אמר חזקיה וכן תנא דבי חזקיה אמר קרא שמות כ״א:כ״ה פצע תחת פצע לחייבו על

8 השוגג כמזיד ועל האונס כרצון אמר רבה היתה אבן מונחת לו בחיקו ולא הכיר בה מעולם ועמד ונפלה לענין ניזקין חייב לענין ד' דברים פטור לענין שבת פטור מלאכת מחשבת אסרה תורה לענין גלות פטור לענין עבד פלוגתא דרבן שמעון בן גמליאל ורבנן דתניא הרי שהיה רבו רופא ואמר לו כחול לי עיני וסמאה חתור לי שיני והפילה שיחק באדון ויצא לחירות רשב"ג אומר אמר קרא שמות כא ושחתה עד שיתכוין לשחתה הכיר בה ושכחה ועמד ונפלה לענין ניזקין חייב לענין ארבעה דברים פטור לענין גלות חייב דאמר קרא במדבר לה בשגגה מכלל דהויא ליה ידיעה והאי הויא ליה ידיעה לענין שבת פטור מלאכת מחשבת אסרה תורה לענין עבד פלוגתא דרבן שמעון בן גמליאל ורבנן:

9 נתכוין לזרוק שתים וזרק ארבע לענין ניזקין חייב לענין ד' דברים פטור וכו':

10 ואמר רבה זרק כלי מראש גגו ובא אחר ושיברו במקל פטור מ"ט דא"ל מנא תבירא תבר:

11 ואמר רבה זרק כלי מראש גגו והיו תחתיו כרים וכסתות וקדם וסילקן או בא אחר וסילקן פטור דבעידנא דשדייה מיפסק פסיקי גיריה:

12 מסתברא לן

פירוש הגהות הב"ח על רי"ף בבא קמא י״א

1 נ"ב לרבא:

2 נ"ב כוותך דאמר ריש לקיש:

3 נ"ב כיון:

4 בהו: אף סימא את עין חבירו בשוגג נזק אין ד' דברים לא דלא מחייבי ד' דברים כצ"ל:

5 נ"ב משנה. אמר להם ר' טרפון ומה במקום שהיקל על השן ועל הרגל ברה"ר שהוא פטור החמיר עליהן ברשות הניזק לשלם נ"ש מקום שהחמיר עליהן ברה"ר לשלם ח"נ אינו דין שנחמיר עליה ברשות הניזק לשלם נ"ש. א"ל דיו לבא מן הדין להיות כנדון מה ברה"ר ח"נ אף ברשות הניזק ח"נ אמר להם אף אני לא אדון קרן מקרן אני אדון קרן מרגל ומה במקום שהיקל על השן ועל הרגל ברה"ר החמיר בקרן מקום שהחמיר על השן ועל הרגל ברשות הניזק אינו דין שנחמיר בקרן א"ל דיו לבא מן הדין להיות כנדון מה ברה"ר ת"נ אף ברשות הניזק ח"נ:

6 נ"ב הוא:

7 דארבעה דברים לא שייכי בכלים אף סומא כו' כצ"ל:

8 נ"ב אמר חזקיה אמר קרא פצע כו':

9 נ"ב האי מיבעי ליה ליתן צער במקום נזק. א"כ לכתוב קרא פצע בפצע מאי תחת פצע ש"מ תרתי:

10 נ"ב לענין שבת מלאכת מחשבת בעינן לענין גלות אשר לא צדה אמר רחמנא פרט לנתכוין לזרוק ב' וזרק ד' לענין עבד פלוגתא דרשב"ג ורבנן נתכוין לזרוק ד' וזרק ח' לענין נזקין חייב לענין ד' דברים פטור לענין שבת אי אמר כל מקום שתרצה תנוח אין אי לא לא לענין גלות פטור כו':

11 דגבי גלות כתיב ומכה נפש בשגגה כו' כצ"ל:

12 נ"ב גמ':

13 צ"ל דלא:

14 נ"ב דפטור:

15 נ"ב הכי:

« הגהות הב"ח על רי"ף בבא קמא י׳ ע״ב הגהות הב"ח על רי"ף בבא קמא י״ב ע״א »